הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות ADHD/ADD
טיפול בבעיות קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז יכולה להופיע עם היפראקטיביות – Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) או בלי היפראקטיביות (ADD). הפרעת הקשב וריכוז הינה הפרעה נוירו התפתחותית, נובעת מגורמים גנטיים/תורשתיים, פסיכולוגיים וחברתיים, מופיעה בילדות וממשיכה לאורך החיים. ההפרעה שכיחה ומופיעה בקרב 5%-10% מהאוכלוסייה.
הפרעה זו מקיפה את כל תחומי החיים ומפריעה בלימודים, עבודה, יחסים בינאישיים, ואף בתפקוד יום יומי. ללא טיפול, הפרעה זו עלולה לגרום לקשיים רבים נוספים כגון דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך. הפרעה זו הינה מאופיינת בתנודתיות רבה, דבר המקשה לפעמים לאתר אותה. לדוגמא, ילד עם הפרעה זו מסוגל להיות מרותק למשחק במחשב או לתוכנית בטלוויזיה, לאורך זמן, ואז הוריו עלולים לחשוב שאינו סובל מהפרעת קשב.
אבחון הפרעת קשב וריכוז
האבחון של הפרעת קשב וריכוז חשוב כדי לטפל בכל בעיה באופן ממוקד וייחודי. לרוב, אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים גם מאחד מהבאים: לקות למידה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה, הפרעות מצב הרוח, הפרעות התנהגות או הפרעות נוירולוגיות.
למרות הטענות של חלק מהציבור על כך שיש שימוש לרעה באבחנה של הפרעת קשב וריכוז, המשמשת לטענתם את המורים כדי להגיע ל"שקט תעשייתי", ואת ההורים לניצול המערכת לשם קבלת "הטבות" , ישנם כלים אמינים שהוכחו מדעית לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז. הקושי העיקרי של האבחנה של הפרעת קשב וריכוז יכולה לנבוע מהעובדה שהתסמינים אינם שונים במהותם מדפוסי התנהגות יום יומיים מוכרים, אולם הדגש הוא על כך שבהפרעת קשב וריכוז תסמינים אלה מופיעים בעוצמה ובתדירות גבוהה בהרבה.
בקליניקה, לאורך השנים, ראיתי שאבחנה וטיפול מוקדמים נמצאו יעילים לשיפור תפקודים חברתיים, לימודיים, והתפתחות רגשית ואישית. לא אחת קרה שמטופלים מבוגרים גילו לראשונה בטיפול שהתסמינים שהם סובלים מהם נובעים מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה קודם לכן.
מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירוביולוגית הנובעת מתפקוד לקוי של דופמין, ושיווי המשקל בינו לבין סרוטונין ונוראדרנלין שהינם שדרי עצב/ מוליכים עצביים. רמת הדופמין במוח אחראי על יכולת זיהוי בין עיקר לתפל, זיכרון של תפקודים, תפקודים ניהוליים, ותגובה לחיזוקים. בהפרעה זו יש פעילות נמוכה מדי של דופמין, ולכן התרופות המעוררות מגבירות את הפעילות ובכך מקלות על תסמיני ההפרעה.
הפרעת הקשב וריכוז מתבטאת בקשיי קשב – קושי להבחין בין רעשי רקע למה שהאדם רוצה להתמקד בו, וקשיי ריכוז – קושי לכוון את הריכוז במטלה בכלל ולאורך זמן. קשיי הקשב והריכוז מובילים לכך שיש קושי לשים לב לפרטים, לאתר ולזהות גירויים סביבתיים חשובים, מוסחות והצפה של מידע, קושי לתכנן, קושי בוויסות עצמי, קושי לדחות סיפוקים, חוסר ארגון וקושי בניהול זמן, קשיי שליפה מהזיכרון וחולמנות. אלה מובילים לקשיים בביצוע מטלות, שכחה ואובדן חפצים. כשיש גם מרכיב היפראקטיבי בהפרעה, אזי יש אימפולסיביות ואי שקט מוטורי המתבטאים בקושי לשבת במקום אחד לאורך זמן, בדברנות יתר, קושי לעסוק בפעילות אחת בלבד, פעילות מוטורית עודפת, התפרצויות וקושי להמתין לתור.
ההשלכות של הפרעת קשב וריכוז
להפרעת קשב וריכוז יש גם השלכות נוספות והן תפקוד ירוד המוביל לדימוי עצמי נמוך, דחיינות והימנעות מאתגרים, קשיים חברתיים ותפיסת הסביבה את הילד כלא מסוגל או כחסר מוטיבציה. מבחינה רגשית זה עלול להוביל לתסכול, כעס, חוסר אונים ודיכאון. כשיש גם מרכיב של היפראקטיביות זה עלול להוביל לקשיים מול דמויות סמכות, למיעוט חיזוקים מהסביבה, לדחייה, לכך שהילד נתפס על ידי הורים ומורים כ"ילד רע" ולתאונות ופגיעות גופניות.
הפרעת קשב וריכוז גורמת לחיכוך גדול בין הילד להוריו, ועלולה לגרום לחילוקי דעות בין ההורים. לעיתים ההורים מגיבים בלעג וזלזול או ענישה במאמץ להפחית את ההתנהגות. הורים רבים ממעטים במגע עם הילד, ומגיבים אליו רק כשצריך לעצור את ההתנהגות שלו. במקום לבלות עם הילד זמן איכות מהנה, התקשורת בין ההורים לילד היא של ביקורת וטענות.
התפקוד החברתי נפגע בצורה משמעותית אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז. הפגיעה נובעת מהקושי לקלוט ולפרש רמזים חברתיים, הקושי לעכב התנהגות מספיק כדי ללמוד לקח, הקושי להגיב בצורה מותאמת במיוחד בזמן סערת רגשות. בעקבות חוויות של כישלון, תסכול וחוסר אונים, יש ירידה במוטיבציה החברתית. נוצר מעגל קסמים בו הילד ממעט במגע חברתי, כאשר הוא בכל זאת מנסה הוא עושה זאת בצורה גמלונית ונתקל בדחייה. דפוס זה מקשה על יצירת קשרים חברתיים וזוגיים בבגרות.
היפראקטיביות
היפראקטיביות יכולה לנבוע מאימפולסיביות או מקושי בעכבה התנהגותית. מי שסובל מאימפולסיביות לרוב לא בודק את ההשלכות של מעשיו לפני הביצוע, אולם באם יידע שהמעשה מסוכן הוא מסוגל להימנע ממנו. לעומת זאת, מי שסובל מקושי בעכבה התנהגותית, גם אם יהיה מודע לסכנה לא יהיה מסוגל לעכב את הביצוע של ההתנהגות. לכן ההתערבות הטיפולית שונה בהתאם.
הטיפול התרופתי יעיל ומאפשר תפקוד תקין למשך זמן השפעת התרופה. כאשר התפקוד תקין לא נוצרים ההשלכות והמעגלים השליליים. אולם, כאשר השפעת התרופה פגה, יש צורך בכלים אחרים כדי להתמודד עם הקשיים ולמנוע את ההשלכות השליליות. אני משתמשת ב CBT ו EFT על מנת להקנות למטופל מיומנויות חברתיות, מיומנויות בין ותוך אישיות, וויסות עצמי, התמודדות עם מצבי לחץ, מציאת עניין בעיסוק, הפחתת גירויים מסיחים, ניהול זמן וארגון משימות. בנוסף לכך חשוב שהוא ילמד אסטרטגיות למידה, פיתוח סגנון למידה מותאם, ויקבל הוראה מתקנת. מיומנויות וטכניקות אלו יעלו את הביצועים בלימודים/עבודה, תפקודי יום יום, ותפקודים חברתיים וכך גם יעלו את הדימוי העצמי ויפחיתו מהתסכול, כעס ודכאון. בעקבות טיפול, ניתן לתעל את האנרגיה ההיפראקטיבית למטרות חיוביות התורמות לתפקוד, כמו פעילות ספורטיבית, בה האנרגיות מתבטאות בצורה חיובית וזוכות להערכה, ובעקבות ההערכה הדימוי העצמי עולה. המטופל מקבל "ארגז כלים" המלווה אותו בהמשך.
עקב ריבוי הגורמים המעורבים בטיפול, כאשר המטופל הינו ילד או מתבגר, חשוב לקיים שיתוף פעולה בין הגורמים. כמטפלת אישית חשוב לי להנחות ולהדריך את הצוות הטיפולי בבית הספר ואת ההורים בהתייחסויות מותאמות ליכולותיו ולבעיותיו הרגשיות של המטופל.
התאמת הטיפול לסביבתו של המטופל
חשוב שהטיפול יהיה מותאם לסביבה של המטופל. לדוגמא, מטופל שנעזר בנקישות של העט על השולחן כדי לרכז את הקשב שלו. באם מדובר על מבוגר שעובד בחדר לבד, אין עם כך שום בעיה. אולם אם מדובר על ילד בכיתה או מבוגר בחדר עם עובדים אחרים, זה עלול לגרום לקושי לאחרים, להיווצרות כעסים, וסנקציות חברתיות.
למרות הטענות של חלק מהציבור על כך שיש שימוש לרעה באבחנה של הפרעת קשב וריכוז, המשמשת לטענתם את המורים כדי להגיע ל"שקט תעשייתי", ואת ההורים לניצול המערכת לשם קבלת "הטבות" , ישנם כלים אמינים שהוכחו מדעית לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז. הקושי העיקרי של האבחנה של הפרעת קשב וריכוז יכולה לנבוע מהעובדה שהתסמינים אינם שונים במהותם מדפוסי התנהגות יום יומיים מוכרים, אולם הדגש הוא על כך שבהפרעת קשב וריכוז תסמינים אלה מופיעים בעוצמה ובתדירות גבוהה בהרבה. בקליניקה, לאורך השנים, ראיתי שאבחנה וטיפול מוקדמים נמצאו יעילים לשיפור תפקודים חברתיים, לימודיים, והתפתחות רגשית ואישית. לא אחת קרה שמטופלים מבוגרים גילו לראשונה בטיפול שהתסמינים שהם סובלים מהם נובעים מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה קודם לכן.